כוחה של "ריקנות" – Emptiness

המושג ריקנות רחב ומורכב ועם זאת נוגע בתחומי חיים רבים ובפילוסופיות חיים שונות, כך למשל בתחום אומנויות הלחימה, הזן בודהיזים, יהדות וקבלה, ספורט, ועוד ועוד…

"ריקנות" ואומנויות לחימה:

אחת  מהשאיפות האולטימטיביות של אומן לחימה היא להגיע  בזמן הקרב למצב מנטלי תודעתי של ריקון המחשבה או "ריקנות".

מצב זה מכונה Empty mind כלומר הנקודה הכי עכשווית שאין לפניה עבר ואין אחריה עתיד.
זוהי נקודת זמן "מנטאלית" הממוקדת בכאן ועכשיו ומאפשרת סינכרוניזציה מושלמת בין הגוף לנפש ועל ידי כך ביצוע הטכניקה הרצויה ללא הסחות חיצוניות.
כלומר, הלוחם שואף להגיע למצב מנטאלי של בידוד התודעה מכל הסחות הדעת האפשריות, מצב בו אין מחשבות על העתיד או העבר ואין רגשות כמו שנאה, פחד או כעס היכולים להשפיע על מהלכי הקרב.

כולנו חשים כמעט כל העת כיצד המחשבה שלנו נודדת כמעט ללא שליטה,
אנו עסוקים בעניין מסוים ולפתע צצות בראשנו מחשבות הנוגעות לעתיד (מה יהיה?) או בנוגע לעבר  (הייתי צריך לומר כך וכך, חבל שלא עשיתי אחרת וכו').

כך אנו מאבדים את הרגע הזה – האנרגיה שלנו מתבזבזת בין עבר ועתיד שברגע הזה אין לנו כלל השפעה עליהם!
רק במידה וכל האנרגיה שלנו תמוקד בכאן ועכשיו נפיק את המייטב מהרגע הנתון ונחייה חיים מלאים.
ברור לכל שמצב זה, לצערנו, הוא בלתי אפשרי ועם זאת זו עדיין שאיפה.

מוסאשי (גדול הסמוראים) בספרו The Book of Five Rings שם דגש על האימון המנטאלי שנועד לרוקן את חוט המחשבה
ממחשבות שאינן נחוצות ומרעיונות ורשמים שעוצבו מראש.
טענתו היא שריקון חוט המחשבה הכרחי בכדי שיהיה אפשר להגיב באופן ספונטאני על כל התרחשות ותנועה במהלך הקרב.
מצב תודעתי זה שונה בתכלית ממצב רגיעה ומאפשר ללוחם תגובה פיסית מושלמת על פי דפוסים שהוטמעו בו על ידי אלפי חזרות תנועתיות מדויקות.

ברגע התגובה,
רגע האמת,
הטכניקה הרצויה נשלפת מארסנל הטכניקות המצויות בתודעתו של הלוחם וזוהי בעצם משמעות המושג "ריקנות " בעולם אומנויות הלחימה.

סגנון הלחימה של מוסאשי בוסס במידה רבה על מה שהוא כינה כוח הריקנות
ומוסאשי אף ייחס חשיבות מיוחדת לתרגול כוח הריקנות וזאת בהשוואה לתרגול פיסי עם חרב למשל.

"ריקנות" ומדיטציה:

ברגעים רבים במהלך חיינו אנו טרודים במחשבות על העתיד או העבר ומודאגים ממחשבות כמו מה יהיה או מה היה?
האנרגיות שלנו מתחלקות ברגע נתון בין עבר ועתיד ולא ממש ממוקדות בהווה נק' הזמן היחידה שלאנרגיה שלנו באמת יש השפעה.
כתוצאה מכך, אנו מותשים מוקדם מדי במהלך היום ולא תמיד מספיקים למלא את משימות היום כפי שהיינו רוצים.

אם נשכיל לצבור רגעים רבים במהלך היום בהם האנרגיה שלנו ממוקדת "בכאן ועכשיו" נפיק תועלת רבה יותר מפרי עמלנו ונאבד פחות אנרגיה.
לא בכדי נאמר כי "אדם נמצא היכן שמחשבתו נמצאת".

המדיטציה הינה אמצעי יעיל שפיתח האדם כדי לתת לעצמו מנוחה מהמחשבות הרבות שעוברות בראשו ולא נותנות מרגוע,
בדרך כלל הדבר יעשה על ידי ניתוק חוט המחשבה באמצעות העסקת המוח בדבר מה אחד.

קימות טכניקות ושיטות רבות לביצוע מדיטציה החל במנטרה, נשימה, ונעיצת מבט וכלה "בהתבוננות במחשבות".
כלל לא משנה מהו האמצעי, בסופו של דבר המטרה הינה ניתוק חוט המחשבה ומכאן חידוש מלאי האנרגיה, יכולת הריכוז, והחזרת החיוניות.

לתרגול מדיטציה רמות רבות החל מהרפיה רגעית לצורך ביצוע משימה נקודתית, דרך הרפיה עמוקה וכלה בבידוד התודעה לצורך הבנת מהותך הבסיסית.  (יוסבר בהמשך).

בעת ביצוע המדיטציה "הריקנות" מתבטאת בהקשר של בידוד התודעה לצורך החזרת החיוניות או ברובד עמוק יותר הבנת המהות האמיתית,
בניגוד למצב של קרב בו "הריקנות  התודעתית" מתבטאת ביכולת פיסית.

"ריקנות" קבלה ויהדות:

השימוש במדיטציה ביהדות נעשה כאמצעי להשגת הארה או נבואה.
המדיטציה מוזכרת לראשונה באופן מפורש בתקופת התלמוד שבה נכתבו כמה מספרי הקבלה הבולטים כמו ספר הזוהר וספר הבהיר.
על פי ההשקפה היהודית מטרת המדיטציה היא השגת חרות רוחנית, ועלייה לעולמות רוחניים גבוהים יותר, ואף השגת רוח הקודש.

הקבלה משתמשת גם בשיטות מוכרות למדיטציה כמו למשל שימוש במנטרה, דהיינו שימוש במילה או משפט קבועים עליהם יש לחזור מספר רב של פעמים במטרה לבודד את האדם מפני מחשבותיו החיצוניות, כך למשל בספר ההיכלות האדם מתחיל את עלייתו הרוחנית בשינון של שמות הקודש מספר רב של פעמים.

הקבלה משתמשת במילים של התבוננות והתבודדות בהגדרתה את מה שמוכר על ידינו כמדיטציה.
"התבוננות" משום שבעזרת התבוננות פנימה לתוך נשמתו יכול האדם לעלות מדרגה רוחנית, כמובן שהתבוננות זו הינה רוחנית.
"התבודדות" מציינת בעצם את הצורך בבידוד תודעתי של מחשבות החול, בידוד החומריות בכדי להשיג עליה במדרגה רוחנית.

הקבלה בניגוד לתפיסות מזרחיות ,עוסקת בשיטות מדיטציה אך ורק במטרה להתקדמות בעולמות רוחניים עד ממש השגת רוח הקודש,
זו היא "הארה" עלפי התפיסה הקבלית.

ברובד מעט פשוט יותר,
ניתן להשיג את בידוד התודעה בעזרת תפילת שמונה עשרה כאשר מתרכזים באופן מוחלט במשמעות המילה הנאמרת ובנוסף בעזרת הניעות והכריעות בזמן התפילה.
כלומר, התפילה לכשעצמה יכולה להיות אמצעי לבידוד התודעה, בדומה לטכניקות מזרחיות שמטרתם זהה, אבל הן אינן מכוונות לדבקות בבורא, השגת רוח הקודש או התקדמות בעולמות עליונים.

מושג הריקנות מתקשר לנושא הקבלה והיהדות באופן דומה לשימושו במדיטציה, אך הכוונה העיקרית הינה לריקנות מפני מחשבות החול והחומר, כלומר, על האדם לנסות כל העת לבודד את מחשבתו מעולם החומר ולהתמקד ברוח.

"ריקנות" וספורט

תחרויות ספורט רבות דורשות מהספורטאי יכולות גופניות כבירות על מנת להשיג תוצאות יוצאות דופן.
עם זאת, ברור לכולנו שבספורט המקצועני יכולת גופנית גרידא אינה מספיקה,  ויש משמעות אדירה גם ליכולת המנטאלית, וליכולת עמידה בלחצים.

כולנו מכירים את הסיטואציה, למשל,
במשחק כדורסל מקצועני הקובע את גורל האליפות,
נותרה שנייה לסיום המשחק, קבוצתך בפיגור נקודה אחת ואתה עומד על קו העונשין לשתי זריקות עונשין שיכריעו את גורל המשחק.
עשרת אלפיים צופיים עומדים ביציע, שורקים בוז ומייחלים להחטאתך, כיצד תעמוד בלחץ?

בהנחה שהשחקן תרגל אלפי פעמיים זריקות עונשין עד שהפכו לפעולת קליעה אוטומאטית,
מה שנותר לו ברגע אמת זה להתמקד בצד המנטאלי,
ביכולת להתנתק מהרעש האדיר השורר באולם ומכל הסחות הדעת החיצוניות שהרי אם השחקן יחשוב ברגע זה מה מונח על כף המאזניים כמובן שלא יעמוד בלחץ.

לצורך כך מפתח השחקן "קשב פנימי",
תהליך רוטיני קבוע של מספר פעולות החוזרות על עצמן והכל במטרה להתנתק לחלוטין להיות כאן ועכשיו ולבצע פעולה פשוטה שהוא מאומן בה לחלוטין.
כלומר, "הקשב הפנימי" בעצם הוא תהליך שמטרתו מקבילה ל – Empty mind, המחשבה מנותקת,
השחקן "כאן ועכשיו" מבחינה תודעתית ועם זאת הגוף מסונכרן בצורה אידיאלית לביצוע פעולה פשוטה של זריקות העונשין אותן תרגל בהצלחה אלפי פעמיים.

 "ריקנות" חוכמה ואינטליגנציה

ראשית ננסה להבהיר את המושג חוכמה.
חז"ל דנו בסוגיה ושאלו "איזה הוא חכם"? וענו:
א.      "הלומד מכל אדם"
ב.      "הרואה את הנולד"

התשובה הראשונה, "הלומד מכל אדם", מובילה לתשובה השנייה.
בתשובה הראשונה מתגלה כי החכם האמיתי הינו האדם שבצניעות ובענווה מוכן ללמוד מכל אדם באשר הוא אדם,
גם מצעיר ממנו ומפחות משכיל ממנו שהרי כל בריאה נבראה בצלם אלוהה ולה יכולות מיוחדות.

במילים אחרות,
החכם האמיתי הוא אדם ללא אגו שבמוכנות אמיתית לומד מכל האנשים סוגיות שלא ידע אותן קודם לכן ועל ידי כך מגדיל ומרחיב את ידיעותיו ואת ניסיון החיים שלו.

התשובה השנייה, "הרואה את הנולד", נגזרת מאותו ניסיון חיים ותובנות שהאדם צבר קודם לכן,
כלומר הפעם החכם האמיתי הוא האדם שמסוגל להקיש על התרחשויות עתידיות בעזרת ניסיונו מהעבר ותובנות העבר.
בשום אופן אין כאן ראיית נולד מיסטית אלא לימוד בענווה שמאפשר להבין התרחשויות עתיד בסיסיות.

כל החכמה מבוססת על למידה בענווה ובפתיחות.

אינטליגנציה לעומת זאת איננה מבוססת רק על למידה קודמת וניסיון העבר.
האדם האינטליגנטי בהגיעו לסיטואציה שלא נתקל בה מעולם וללא ניסיון בסוגיה דומה, יתמודד עם המצב בצורה טובה כשימצא פיתרון מתוך המחשבה.
עובדה זו קשורה במידה מסוימת "לריקנות" בהקשר של מצב תודעתי נקי מהסחות חיצוניות ועם זאת דריכות ומוכנות לשקף ולבחון את המציאות בצורה הטובה ביותר בכדי להתחבר "לתודעה הנקייה" ולמצוא את התשובה.

לסיכום:

מושג "ריקנות" הנו בעל פנים רבות והקשרים שונים ומציין מצב תודעתי של בידוד חוט המחשבה.
ל"ריקנות" בטוי בהקשרים שונים של המצב הגופני, כך למשל במצב של מדיטציה הגוף רפוי,
ואילו בהתמודדות ספורטיבית או בקרב הגוף ברמת מוכנות לתגובות אולטימטיביות בסיטואציה המסוימת.

ברור הוא שאם נשכיל להשתמש בתרגול מנטאלי בתחומי חיינו השונים נוכל בסופו של דבר לשפר את איכות חיינו.

                                                                                      אופיר אילן

תודה מיוחדת לעודד יצחקי על עזרה בהכנת המאמר

   ספרות מקצועית

1.      מדיטציה וקבלה                      אריה קפלן
2.      סוד האנרגיה הטובה               לואיס פורטו
3.      Boye Lafayette De Mente     SAMURAI STRATEGIS